יום ראשון, 25 בינואר 2009

סיפור חיי סבא משה


סבא שלי – משה (מוניק) דנגוט נולד בתאריך 15/10/1945 להורים בלומה אלדלשטיין ופינחס דנגוט ילידי פולין. בעיירה מיזריץ במחוז לובלין .

ההורים שלו נפרדו שהיה עוד תינוק, בשנת 1950 שהיה בן 5 הוריו עברו לעיר ליגניצה במחוז שלזיה היום נקראת "דונלי שלונסק".

ההורים חיו בנפרד אך גרו באותה עיירה,

סבי נשאר לגור עם אמו ואחותו חיה ז"ל נשארה לגור עם אביו.

המשפחות חיו בקהילה יהודית גדולה .

שהגיע לכיתה א' למד בבית הספר "שודמקה" מס' 7.

בית ספר יהודי חילוני למרות זאת למדו אידיש.

בחגים הלכו לבית הכנסת שהיה מרכז רוחני של יהודי העיר, כמו כן בעיר היה מרכז תרבות / תיאטרון אשר שירת מעל ל- 100,000 יהודים.

לאמו בלומה ז"ל נודע רק בשנת 1952 שמכל משפחת אלדלשטיין נותר בחיים אחיה הקטן שלמה אהרון אלדלשטיין, הם היו ארבעה אחים ואחות אחת.

בשנת 1955, חלק גדול מהיהודים התחילו לעזוב את פולין ולעלות לישראל – זה קרה אחרי שלטונו של נשיא "גימילקה" שנתן אישור יציאה לכל תושבי פולין.

אמו של סבי קיבלה ויזה לעלות לישראל וגם ויזת תיירת לגרמניה לחצי שנה.

אמו החליטה שנוסעים לגרמניה לאח שלה לעיר ששמה ליפציק שהייתה שייכת למזרח גרמניה לשעבר.

השהות בגרמניה (שנה וארבעה חודשים) הייתה טובה

עם שתי בנות דודו.






דוד אהרון המליץ לאחותו לא לחזור לפולין עם סבי אלא שיעלו לישראל .

דוד אהרון הבריח אותם מגרמניה המזרחית

לברלין/גרמניה המערבית וכל זה ללא אישורי יציאה.

דוד אהרון סיכן את עצמו בכך שנסע לברלין לדאוג להם לניירת לישראל.

הם המתינו בברלין חודש ימים לניירת .

מברלין נסעו ברכבת למרסי –צרפת ומשם אחרי שבועיים עלו לאוניה להפלגה שנמשכה שמונה ימים לישראל.

בתאריך 01/07/57 הגיעו לעיר חיפה ומשם נסעו באוטובוס לשכונת נחלת עדה בהרצלייה.

אחרי יומיים שלושה סבי כבר הרגיש כמו בבית , השתלב עם ילדי השכונה הוותיקים והחדשים.

המגורים בשכונה היו בתנאים ירודים, לא היה חשמל ,כבישים תחבורה היתה רק שלוש פעמים בשבוע.

היו לסבי הרבה חברים חדשים שהכיר מישראל חלקם גם עלו מפולין ויחד איתם נסע בהסעה לבית הספר "ויצמן" שם למד עד התיכון.

סבי למד בתיכון "אורט" ששם היה שילוב של עבודה ולימודים מכיוון שאמו לא יכלה לממן את הלימודים.

בשנת 1962 התגייס לצבא ואת הטירונות עשה במחנה נתן בדרום.

מכיוון שהיה בן יחיד הועבר לקורס חובש מוטס ולא קרבי.

בשנת 1963 עברו לשכונת שביב שהיא "יד התשעה" בהרצלייה, שם הכיר את סבתי בסוף 1964 באחת ממסיבות צעירי השכונה, אחרי תשעה חודשים השתחרר 05/1965 והתחתנו ב- 09/1965.

אחרי שירותו עבר השתלמות בשנקר ובמפעלי כיתן והתקבל בתור איש תחזוקה במפעל "ישראל רוזן למגבות".

במשך השנים התקדם בתפקידו .

בשנת 66 נולד בנו הראשון מנחם.

בתחילת שנת 67 בשירותו במילואים עבר קורס צניחה ב-מ"מ.

בפרוץ מלחמת ששת הימים שהייתה ב-67 השתתף בסיני וברמת הגולן בפינוי הפצועים מהשטח לבתי החולים.

אחרי מלחמת ששת הימים בשנת 70 נולדה להם בת ושמה שרון פנינה .


בשנת 70 בשירותו למילואים בתעלת סואץ עלה על מוקש וניצל ממוות.

תוך שנתיים וחצי פרצה מלחמת יום הכיפורים ושהיה בבית ביום שבת הידוע גייסו אותו ל-198 יום .

ובשנת 79 נולד להם בנם הקטן רן.

בשנות ה-80 עבר לתפקיד חדש בירושלים לנהל מפעל ושמו מגה .

בשנת 82 בשירותו במילואים בחודש מאי פרצה מלחמת לבנון השנייה וגם היה מגויס מעל ל-3 חודשים וכמובן זה פגע בקידום ובפרנסה.

שירת במילואים עד שנת 96 והשתחרר מסיבות בריאות ובשנת 98 פרש לפנסיה מוקדמת מסיבות בריאות.

לאחר פניה והצעה החליט לתרום מזמנו לקהילה בעיר הרצליה נמצא מועדון חברתי בשם "אנוש" –עמותת לנפגעי נפש והלם קרב, מאחר ולסבי נושא הצבא היה תמיד חלק חשוב בחייו החליט שזה המקום שהיה רוצה לתרום.

הנתינה של סבי תמיד הייתה ללא גבול התחיל עוד שהיה צעיר בשכונת "יד התשעה" בהקמת פרויקט שיכון השכונה ובנית המתנ"ס וכן בית הספר הרצל בשנת 1981.

התנדבות לנזקקים בחגים /חלוקת מצרכים וכן ארגון תרומות למשפחות נזקקות.

דאגה לקשישים בצביעת דירתם.


תעודת זהות


תאריך לידה: 15.10.45

ארץ:פולין

מקום לידה: נולד בעיירה ששמה מיזריץ במחוז לובלין

משמעות השם משה: ליהודים בתקופה זו נתנו שמות מהתנ"ך והשם משה הוא על משה רבינו שהוא מנהיגו הראשון של עם ישראל.

במשך כל הדורות הווה משה סמל ואות הזדהות למנהיג דגול בעל מידות נפש נעלות.

שם המשפחה מצד אמא:אלדלשטיין

משמעות שם המשפחה מצד האם: שם משפחה ממקור גרמני שטיין =אבן בגרמנית

שם המשפחה מצד האבא:דנגוט

משמעות שם המשפחה מצד האב: באידיש :תודה לאל

מקצוע האב:עיבוד עורות

מקצוע האם:במכירת פרות , עבדה בארץ כטבחית בצה"ל

תגובה 1:

  1. כל הכבוד לפעילותו של מוניק על עזרתו ופעילותו למען האוכלוסיה הנזקקת, שה' ייתן לו כח להמשיך בדרכו זו.

    השבמחק